רגשות מספקים אינפורמציה רבת משמעות בתקשורת בין אנשים. כעס הוא אחד מן הרגשות האנושיים המוכרים ביותר. הוא אומנם מוגדר כרגש שלילי היוצא לעתים קרובות משליטה וגורם לנזק, אך לרוב הוא ממלא תפקיד חשוב מאוד בסיוע למילוי צרכינו ובדאגה לאינטרסים שלנו.
כעס הנו תגובה טבעית לתחושה של איום. כעס מופיע לרוב כתגובה אינסטינקטיבית – הישרדותית. הגישה הקיימת כלפיי כעס היא בדרך כלל שלילית, ולכן כעס הוא רגש שאינו מוערך דיו וזאת מהסיבה שהוא מתקשר באופן ישיר לתוקפנות גופנית ומילולית.
מתי מתעורר כעס ?
כעס מתעורר כאשר ישנה תחושה כי נעשה לנו עוול -אי צדק, כאשר פוגעים בנו, משפילים או מעליבים אותנו. אנשים שונים זה מזה ולכן הנושאים המעוררים בהם כעס, ועוצמת הכעס משתנים מאדם לאדם. מה שגורם לאדם אחד לתחושה של עוול לא בהכרח גורם לאדם אחר לתחושה זהה.
ישנם מצבים עליהם ישנו קונצנזוס, קונצנזוס זה בא לידי ביטוי בנורמות חברתיות ומוסריות. במצבים אלו מרבית האנשים יחושו בכעס כאשר תופר הנורמה, דוגמה לכך היא כיבוד תורו של אדם הממתין בתור לקבלת שירות. נורמות אלו מגדירות כללי התנהגות ברורים.
ישנם מצבים בהם לא קיימות נורמות ברורות, כמו במקרים בהם אדם חש כי צרכים ספציפיים שלו לא כובדו או כאשר הוא נתקל במצבים המהווים גירוי לאירועים טראומטיים שחווה בעבר. מצבים אלו הם רבים ומגוונים. למשל: סביר להניח שאצל אדם בעל רגישות לרעש, יתעורר כעס אינסטינקטיבי כאשר אנשים מרעישים סביבו. אדם שחש מוזנח בילדותו יכול לחוש כעס כאשר הוא מרגיש שאינו מקבל שירות טוב או ששכחו לטפל בענייניו. לכל אדם ישנן רגישויות לגבי נושאים שונים, בהתאם לחוויות חיים שחווה.
מה קורה לנו כאשר אנו כועסים ?
- לכעס מתלווים סימפטומים פיזיולוגיים: מתח שירים גבוה, עלייה בלחץ הדם, זרימת דם לידיים ולפנים, אגרוף הידיים ועוד..
- הרצון הראשוני שמתעורר הוא הרצון לתקוף
- לאחר הדחף הראשוני לתקוף מתעוררים מנגנונים קוגניטיביים לוויסות רגשי, מנגנונים אלו מסייעים להרגיע את הדחף לתקוף. מנגנונים אלו מתפתחים בילדות המוקדמת על ידי התפתחות נוירו-פזיולוגית, על ידי חינוך ועל ידי צפייה במודלים של מבוגרים משמעותיים, כמו ההורים. בקרב אנשים המאופיינים כתוקפניים קיים ליקויי בהתפתחותם של מנגנונים אלו.
תפקידו של הכעס
הכעס ממלא תפקיד חשוב בתקשורת שלנו עם אנשים סביבנו.
- הכעס מבהיר לאנשים סביבנו מהם הגבולות האישיים שלנו , מהם סדרי העדיפות שלנו ומהם צרכינו .
- דרך הכעס שאנו מביעים אנו מאותתים לאחרים אלו נושאים חשובים לנו.
- הוא מסמן לאחר כי נעשה אי צדק
- דרך הבעת כעס אנו יכולים ללמוד על אופיו ומזגו של הצד השני
- כעס מאותת לנו איתות על איומים וסכנות, זהו רגש המשלים לפחד.
השלכות שליליות של כעס
- עלול לגרום להפרת האמון בין אנשים
- גורם לאנשים לראות את המצב מנקודת מבט צרה ומקשה על האדם לראות את התמונה המלאה כיוון שהוא ממוקד בכעס.
- יכול לעורר תגובת נגד חריפה ולהסלים את המצב .דחף להגיב גם כן באופן שלילי דומה – לתקוף חזרה
- גורם למתח נפשי ואי שקט.
כיצד ניתן לנהל רגשות שליליים ?
- להיות מודע למה שאנו חווים . להכיר את הסימנים הפיזיולוגיים של העוררות הגופנית :עלייה בלחץ דם, מתח בשרירים וכו.., מה אנו מרגישים , חושבים כאשר זה קורה , אלו מצבים גורמים לנו לכעוס ו"מקפיצים לנו את הפיוז"
- לשים לב מתי כדאי לנו לבטא את הכעס בתחילת הדברים או בסופם . כעס עוזר לנו להבהיר לאחר כי התנהגות או התבטאות שלו לא מקובלת עלינו.
- מודעות עצמית מסייעת לנו לחשוב מראש על נושאים המטרידים אותנו ומעוררים בנו כעס, לעבד הרגשות והמחשבות המכילים כעס ולמצוא דרך אופטימלית לבטא אותו . בדרך כלל זה נלמד מתוך ניסיון כאשר אנו נמצאים במצב בו חמתנו עולה , אנו יכולים לאחר מכן לשאול את עצמנו : מה כל כך הפריע לי בסיטואציה , למה היא עוררה בי כעס? שאלות כאלו מלמדות אותנו להתכונן טוב יותר ולהגיב באופן יותר יעיל למצבים דומים בעתיד.
- זיהוי עוצמת כעס, עד כמה אנו כועסים ? האם יש לנו יכולת לשלוט ברגשות הללו? האם הרגשות הללו מסוכנים ?
- דרכים להפחתת הכעס: הרגעה פיזית באה פעמים לעתים לידי ביטוי המשפט:"שתה כוס מים ותירגע" , או החזקה פיזית של אדם ניטראלי , המהווה גבול פיזי כאשר גופו של האדם הכועס דרוך ויש חשש מפגיעה פיזית נפוץ מאוד במצבים שאנשים רותחים מכעס. הרגעה קוגניטיבית : כאשר צד אחד כועס הצד השני, לנצל הפוגה כדי להרגיע
- לבטא את הרגשות שאנו חשים , ליידע את האחר כיצד התנהגותו משפיעה עלינו
מה הדרך היעילה להתמודד עם כעס ?
כאשר ניתנת לגיטימציה להבעת עמדותינו ולהבהרת הצרכים שלנו באופן יעיל . הדרך היעילה להתמודד עם כעס זה להביע אותו באופן אסרטיבי ולא תוקפני. כך שהצד השני יבין את חשיבות הדברים אך לא ירגיש מותקף.
חשוב לזכור כי כעס מועיל כאשר הוא מכוון למטרה ספציפית ולא כלפי אדם, כפי שמסבירות זאת גישות חינוכיות המלמדות לכעוס על התנהגות של הילד אותה אנו רוצים לשנות ולא על הילד עצמו.
התמודדות עם כעס של הצד השני
- מודעות למידת הכעס של הצד השני
- הערכה של משמעות הכעס
- הרגעת כעסו של האחר
- הבעת הבנה והערכה לצרכיו
- לערב צד שלישי ניטרלי במידת הצורך
לסיכום
כעס עוזר לנו לבטא חוויות לא נעימות שאנו חווים בקשר עם אחרים. העלאת הרגשות על פני השטח ושיתוף הצד השני יכול לסייע למצוא פתרון ולשפר את מערכת היחסים. כעס עצור יכול לגרום לביטויים פתולוגיים. כעס עשוי להיות מופנה פנימה ולגרום למתח, לחץ דם גבוה ולדיכאון. כעס הנמצא מתחת לפני השטח משפיע לרעה על מערכות היחסים ועשוי לפורר אותן. הוא עשוי להוביל להתנהגות פסיבית-אגרסיבית (רצון לנקום באחרים בצורה לא ישירה, במקום להתעמת מולם באופן ישיר). ולהפוך אנשים לציניים ועוינים .
