תקשורת עם אחרים מתחילה בתקשורת עם עצמנו, עם הקשבה לקולות הפנימיים הקיימים בתוכנו. יש בנו קולות הקוראים לעשייה ותנועה קדימה וקולות הקוראים להאטה, עצירה ואף קיפאון.
מדוע אנחנו כל כך פוחדים לעצור ?
קיפאון נתפס כמצב שלילי,הוא מזוהה כמצב של כישלון, מצב ממנו אנו שואפים לצאת .קיפאון הוא חוסר תזוזה, הוא עצירה, מצב הנצפה כסטטי, צורה כלשהי של מוות .הקיפאון הוא ביטוי לפסיביות ודריכה במקום, הגורמת לתחושה שאיננו עומדים בקצב החיים ואף נשאבים למערבולת הגורמת לשקיעה שאינה מאפשרת פתח מילוט. נדמה שאם לא נהיה בעשייה מתמדת הכל יקרוס.
הצלחה נתפסת כדינמית, כתנועה מתמדת השועטת קדימה. היא מקבלת דימויים חיים ותוססים . תנועה נתפסת כאידאל , איליו אנו שואפים .
אך למעשה הקיפאון הוא חלק טבעי מהחיים ,אם תתבוננו בעקומת גדילה של ילדים תוכלו לראות שלעתים היא עולה ולעתים היא סטטית. מתקיים קצב מסוים, מחזוריות של תנועה ועצירה. אך בפנים הגוף ממשיך לעבוד ולהתפתח, על אף שעל פני השטח הדבר אינו ניכר .
לעתים גורם הקיפאון לתחושה של רגשות אשמה וביקורת עצמית על כך שאיננו פעילים. עד כי נשללת מאיתנו זכות הקיום על כך שאיננו פעילים ויצרניים. תחושות אלו לא רק שאינן מקדמות אלא אף פוגעות בדימוי העצמי ובהערכה העצמית שלנו
במהלך הקריירה המקצועית שלי חשתי מספר פעמים במקום העבודה תנודות בתפקודי שנעו מעשייה פעילה לקיפאון .בתקופות של קיפאון חשתי שאיני ראויה להחזיק בתפקיד , הרגשתי שאני תופסת משרה ותפקיד שיכול להתבצע על ידי מישהו אחר. שיעשה זאת באופן יעיל , מהיר ויציב יותר ממני .תמיד הופתעתי לשמוע מהממונים עליי על שביעות רצונם ואת צערם כשהודעתי כי ברצוני לפרוש מתפקידי .דבר זה גרם לי להבין את המחזוריות בתנועותיי . בתקופות עשייה אינטנסיביות ייצרתי פעולות שהמשיכו לנוע מכוח האנרציה, כך שגם בזמן עצירה, ההאטה לא נראתה על פני השטח. יחד עם זאת, לאנשים שונים קצב פעולה שונה ואופי שונה ומגוון של עשייה .ישנם אנשים בעלי מחזורי עשייה רצופים וממושכים יותר משלי .למדתי לקבל את העצירה ולהתבונן בה, להפסיק להלחם בה,להפיק ממנה את מה שדרוש לי ולהמשיך הלאה.
הדברים הכי חשובים שלמדתי!
לא להיבהל
לא לצאת להתקפה של ביקורת עצמית
ולא לחוש רגשות אשמה
לפעמים פשוט צריך לעשות Restart למערכת ואת זה עושים ראשית כל על ידי כיבוי .
יחד עם זאת מצבי קיפאון ממושכים דורשים התייחסות, תשומת לב וטיפול!
מספר שאלות פשוטות יעזרו לכם לקבל בהירות לגבי מצבכם
- האם תוכלו לשים את האצבע על מאפיינים של תקופות בהם אתם חשים עצירה.
- מתי הדברים אינם מתנהלי כפי שתכננתם או כפי שהייתם רוצים , שאין שינוי הנראה לעין ,…או כאשר דברים אינם מתקדמים בקצב שציפיתם .
- מה אתם חשים במצב כזה ? חוסר אונים, חוסר בהירות לגבי העתיד, אכזבה מעצמכם, ביקורת עצמית ,דאגה… או אדישות
- כיצד המצב משרת אתכם ? או שלא
- מה אתם משיגים משהייה במצב זה ?
- האם המצב מחבל באופן משמעותי באיכות חייכם?
- כמה זמן נמשך המצב ? אם לדעתכם הוא נמשך זמן רב מידי ? שאלו חבר טוב מה דעתו או פנו לסיועו של איש מקצוע .
קיפאון אינו בהכרח בריחה, לעתים הוא הכרחי ונחוץ בתהליך של צמיחה כאשר הוא נותן הזדמנות לבדיקה ושינוי כיוון.
זכרו ! הצמיחה אינה מתרחשת בקו לינארי, יש בה גם חלקים סטטיים, שאינם פחות חשובים. חלקים אלו עוזרים לצבירת כוח, למנוחה, לשימור והטמעה של הישגים שהגענו אליהם עד כה או מפגש עם מקום בתוכנו הדורש עבודה פנימית. לעתים דווקא פעילות יתר, אותן פעולות אוטומטיות שאנו מכירים שאינן דורשת מאתנו שינוי הן בריחה מהתבוננות פנימית שלעתים קשה לנו.
לסיכום
- לעתים קרובות העצירה היא בלתי נמנעת ואנו צריכים לקבלה ולא להתנגד אליה.
- האטה חשובה להתחדשות, לבניית תהליכים עתידיים ולבדיקת כיוון.
- התנגדות להאטה פעמים רבות אינה מועילה.
- אם נשאר די זמן במקום, הדחף לתנועה יופיע מעצמו. כחלק מהמחזור הטבעי של החיים .
- כאשר תנועה ועשייה אינן מתחדשות מעצמן בפרק זמן סביר תמיד ניתן לפנות לקבלת עזרה מאנשים קרובים או מאנשי מקצוע .
