מריבות בין בני זוג היא דרך תקשורת שמתפתחת כאשר בני זוג אינם מצליחים לדבר על הרצונות שלהם באופן ישיר. מריבות יכולות להיות על עניינים יומיומיים כמו סדר בבית, התנהגות והרגלים שונים של בני הזוג ועוד. לכל זוג יש מריבות בנושאים שחוזרים על עצמם. כאשר המריבות תכופות ומגיעות לעצימות גבוהה נוצר מתח. לפעמים מריבות מובילות לביטויי אלימות שמבהילים את בני הזוג.
מדוע קיים חשש לפתח שיחה ישירה על מה שמפריע בהתנהגותו של בן/בת הזוג ? החשש להתעמת עם בני הזוג באופן ישיר נובע לרוב מחשש מביקורת, זלזול או אי הבנה. אם אישה פונה לבן זוגה ואומרת לו שהיא מרגישה לבד, שכל האחריות לניהול משק הבית נופלת על כתפיה. היא יכולה להרגיש מותקפת כאשר בן הזוג אומר לה: "על מה את מדברת, אני עושה המון" "את לא מעריכה אותי". החשש מביטויי כעס מוביל לא פעם להימנעות מתקשורת ישירה. תקשורת עקיפה יכולה להתבטא במשפטים "אתה תמיד משאיר כלים אחריך" ,"הכול נופל עליי". אמירות אלו יכולות להוביל לתגובה חוזרת ולמריבה.
מה מסתירות מריבות ? מריבות מסתירות בתוכן צרכים ורצונות שאנו מבקשים שבני הזוג ימלאו. פעמים רבות המסר הסמוי במריבה היא בקשה: לתשומת לב, להערכה, להקשבה ועוד. למשל מריבה על כך שבת הזוג מדברת עם חברות בטלפון, יכול להביע רצון לתשומת לב. גם מאחורי מריבות שנראות מטופשות, יכולים להסתתר רצונות עמוקים.
מעגל המריבות וההשלמה אחד הנושאים המרכזיים שמובילים למריבות הוא הרצון לקרבה. העניין הוא שהרצון להיות קרוב מלווה בפחד. פחד לחוות דחייה מבן הזוג ופחד להיות תלוי בו. הרצון בקרבה ובו זמנית החשש ממנה יוצר מעגל של קרבה וריחוק. כאשר בני זוג מגיעים לקרבה שמבהילה אותם, נוצרת מריבה המייצרת מרחק, אחריה יש רגיעה, פיוס והתקרבות, אך שההתקרבות שוב גדולה מידי, מתחילה שוב מריבה וחוזר חלילה.
אפשר להסתכל על מריבות כעל סוג של קתרזיס. המאפשר לשחרר את הרגשות ולבטא באופן אסרטיבי את הרצונות. אם יודעים לנהל מריבות נכון, הן יכולות לחזק את הקשר. אם מצליחים לשוחח אחרי מריבה ולברר מה מסתתר מאחוריה ומה בן הזוג מבקש, נוצרת הזדמנות להבנה הדדית ולחיזוק הקשר.