הליך גישור הוא הליך ממוקד שבא לעזור לצדדים הנמצאים במשבר לייצר הסכם המתאים למציאות החדשה המתהווה, לקיים דיון בנוגע לשיתוף פעולה ובניית מנגנוני קבלת החלטות בנוגע לחילוקי דעות שיעלו בעתיד.

הגישור המודרני מתאפיין בחתירה להשגת פשרה שאינה מבוססת על עמדות וטענות משפטיות אלא על בסיס אינטרסים ופתרון בעיות. זאת מתוך הנחה כי במהלך שיחה משותפת כאשר כל אחד מן הצדדים יציג את סיפורו תהיה אפשרות לנסח מחדש את הסוגיות השנויות במחלוקת ובכך לשנות את עמדות הצדדים בכדי שיוכלו להגיע להסכמות ולפתוח אפיקים חדשים לשיתוף פעולה, אשר לא יכלו לראות בתחילת ההליך ההקשבה ההדדית יכולה לשפוך אור על התמונה הרחבה של הסכסוך, להבין מה באמת חשוב לצדדים מעבר לעמדות אותן הם מציגים.

מעשה התפוז זו דוגמה הממחישה כיצד חשיפה ומיקוד באינטרסים של הצדדים מובילה למציאת פתרון  ביתר קלות.

לצדדים שליטה בתהליך:

הליך הגישור הינו וולונטרי (רצוני), מתנהל בהסכמה הדדית, וכל אחד מהצדדים יכול להפסיקו בכל עת. בגישור ישנה אפשרות להתבטא בצורה חופשית, באווירה מכבדת ועם הנחיה מקצועית של מומחים ליישוב סכסוכים. הצדדים יכולים להביע את עמדותיהם, חששותיהם ורצונותיהם. ומעבר לכך, הצדדים הם אלו אשר מחליטים ומעצבים את ההסכמות בגישור.

הסכם בעל תוקף:

ההסכם, הנחתם על ידי הצדדים בתום התהליך, הינו הסכם מחייב לכל דבר ועניין, והצדדים רשאים לבקש שינתן לו אף תוקף משפטי.

בהליך נשמרת הסודיות והחשאיות 

כך שגם אם הצדדים אינם מגיעים להסכמות ומחליטים סבופו של דבר להתדיין בבית משפט, לא ישמשו דברים שנאמרו בגישור ראייה בבית המשפט, והם לא יוכלו לזמן את המגשר למתן עדות.

פתרון אופטימלי לשמירה על מערכות יחסים ממושכות:  

על פי רוב מרבית מערכות היחסים שאנו מנהלים הנן ממושכות וימשיכו להתנהל לאחר הליך הגישור. הליך שיפוטי בבית משפט, אינו נותן כל התייחסות למערכת בינאישית בין  הצדדים המעורבים בסכסוך, אלא לעובדות משפטיות יבשות לעומת זאת הגישור מעמיד את הצדדים ואת מערכת היחסים ביניהם במרכז , מה שעוזר לקחת בחשבון השלכות עתידיות על אופי ואיכות הקשר.

מה קורה במידה והצדדים לא מגיעים להסכמות בסוף התהליך?

במידה והסכסוך אינו נפתר, רשאים הצדדים לפנות לבית משפט, ועצם קיום הליך הגישור אינו משפיע  על זכויותיהם  וחובותיהם.
המידע שעלה נשמר בסודיות והצדדים חותמים לפני הגישור על הסכם בו הם מתחייבים  לשמור על סודיות בנוגע לכל הנאמר בהליך. בנוסף לכך, על תהליכי גישור חל חיסיון מפני בית המשפט – כלומר לא ניתן להשתמש בדברים הנאמרים בגישור כראיה בבית משפט.